פקר דוד נ' המגן חב' לביטוח בע"מ

החלטה

מבוא

התובע, יליד 1961, נפגע ביום 29.1.2003 בתאונה. לטענתו מדובר בתאונת דרכים והתביעה שהגיש מופנית כלפי הנתבעת, המבטחת בביטוח חובה של משאית מ.ר. 11-905-15 (להלן: "המשאית").

על פי הנטען בכתב התביעה אירעה התאונה במרכז המסחרי בסביון והתובע 'נחבל בגופו בזמן ירידה מארגז המשאית'. משכפרה הנתבעת בחבותה הוגשו תצהירי עדות ראשית. התצהירים המתייחסים לשאלת החבות הם תצהירו של התובע ותצהירו של אדם נוסף שעבד עמו בעת התאונה - עוזר הנהג, יוסי אליאס (להלן: "אליאס"). הנתבעת הסכימה לוותר על החקירה הנגדית והצדדים סיכמו את טענותיהם בשאלה האם נפגע התובע בתאונת דרכים.

נסיבות ארוע התאונה

נסיבות האירוע נלמדות משני התצהירים וכן ממסמך נוסף - ההודעה על פגיעה בעבודה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי ביום 20.5.03. באותה הודעה תוארה הפגיעה כך:

"בזמן ירידה מארגז המשאית סובבתי את הברך השמאלית והרגשתי כאבים עזים בברך. בזמן הפגיעה התעסקתי באספקת סחורה לחנות." (נספח ט' לתצהיר התובע)

בתצהיר עצמו נותן התובע תיאור מפורט יותר של מה שאירע. לדבריו הוא עובד כמחלק סחורה בחברת שטראוס והגיע עם המשאית למרכז המסחרי של סביון כדי לספק סחורה של שטראוס לחנות 'טגה סביון'. יחד עמו היה אליאס.

התובע מפרט כי כאשר הגיעו לחנות היה עליו להביא את המסופון – מחשב נייד שבעזרתו מוציאים חשבוניות או תעודות משלוח ללקוחות. המסופון נמצא בתוך מזוודת 'ג'יימס בונד' שבה מצויים בנוסף לו גם מדפסת וכבלים (תמונה ג').

אליאס והתובע יצאו מהמשאית: אליאס פנה להביא עגלה כדי שיוכלו להוריד אליה את הסחורה והתובע עלה לתא המטען מאחור להוריד ממנו את המסופון. כדי לעלות לתא המטען היה על התובע לטפס על הפגוש ועל המדרגה כפי שניתן לראות מתמונה ה'. התובע ניגש לחלק האחורי של המשאית טיפס על הפגוש ועל המדרגה, הכניס את פלג גופו העליון לתא המטען, הוציא את המסופון ורצה לרדת. הוא היה אמור לרדת אל הכביש ומשם לפנות לדלת הצדדית של תא המטען כדי להתחיל ברישום הסחורה שמסופקת.

בזמן שהתובע ירד מתא המטען עם המסופון בידו הוא עמד על המדרגה ומשם היה אמור לרדת אל הפגוש אך פספס אותו ומגובה 85 ס"מ הוא ירד ישירות אל הכביש, איבד את שיווי המשקל, נחת על רגל שמאל, סובב את הברך ונפל.

אליאס נותן בתצהירו תיאור דומה ולפיו היה אמור לפרוק את הסחורה מהדלת הצדדית של המשאית ובינתיים עלה התובע על תא המטען מאחור כדי להביא את המסופון ונפל. באותו זמן הלך אליאס להביא עגלה וכאשר חזר עם העגלה לא ראה את התובע. הוא פנה לאחורי המשאית וראה את התובע שכוב ואוחז ברגלו. הוא מוסיף כי בשל נפילת התובע הוא פרק את המשאית לבדו ומסר את הסחורה ללקוח.

כאמור, התובע והעד לא נחקרו נגדית על תצהיריהם ואף שהועלו טענות שונות באשר למהימנותם לא מצאתי כי יש מקום שלא להניח כי התאונה אירעה כפי שמפורט בתצהירים. האמור בתצהירים אינו עומד בסתירה לאמור בהודעה למוסד לביטוח לאומי אלא מרחיב אותה ואין ללמוד מכך שהגרסה המלאה אינה מופיעה בהודעה דבר.

השאלה העומדת להכרעה

התובע טוען כי אין לראות בפעילות שקדמה לנפילתו כפעולה של פריקת המטען מהמשאית שכן המטען היה נפרק מהדלת הצדדית ופעולתו הייתה להביא את המסופון שאינו חלק המטען. פעולת הורדת המסופון אינה חלק מהליך הפריקה וכי באותו שלב טרם החלה פריקת המטען מהמשאית. הוא מציע לראות בשלב הפריקה את השלב האחרון שלה ולהימנע מהרחבת המושג לשלבים מוקדמים ולפעולות הכנה המקדימות את הפריקה עצמה.

עמדת התובע היא כי מאחר ואין מדובר בפריקת המשאית הוא נפגע בזמן ירידתו ממנה וכי מדובר בשימוש במשאית. לחילופין, הוא טוען כי אין בכך שפעילות מסויימת מהווה פריקה כדי לשלול את האפשרות כי מתקיים שימוש אחר ברכב מנועי ולכן מאחר ומדובר בירידה גם אם היה מדובר בפריקה של מטען מהמשאית עדיין מדובר בתאונת דרכים.

הנתבעת חולקת על עמדת התובע מכל היבטיה. היא סבורה כי תהליך הפריקה החל בעת יציאת התובע לתא המטען מאחור כדי להביא את המסופון וכי אין מקום להפרדה המלאכותית שעושה התובע בין פריקת הסחורה לבין הבאת המסופון. המסופון, כך הטענה, משמש לצורך הליך הפריקה ואין הצורך בו נוגע לשימוש תחבורתי או נלווה לשימוש כזה. עוד נטען כי הבאת המסופון נעשתה במקביל לשלב אחר של הפריקה והוא הבאת העגלה על ידי אליאס בכדי להתחיל יחדיו בהורדת הסחורה. לחילופין טוענת הנתבעת כי גם אם אין מדובר בפריקה וטעינה הרי שהירידה שעשה התובע מהמשאית אינה נחשבת תאונת דרכים שכן שלב הירידה הסתיים כאשר התובע החנה את המשאית, דומם את המנוע וירד ממנה. עלייתו של התובע אל תא המטען של המשאית כדי להוריד את המסופון ונפילתו במהלך הירידה לא היו קשורות קשר הדוק למטרה התעבורתית ולכן אין מדובר בירידה מהרכב למטרה תחבורתית.

אף שהצדדים הרחיבו בשאלה האם פנייתו של התובע לארגז המשאית כדי להביא את המסופון ונפילתו אגב הבאתו הם בגדר חלק מפריקת המטען מהמשאית דומה כי נוכח ההלכה שנקבעה ברע"א 418/03; 826/03; 8071/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' יעקב סמג'ה, פ"ד נט (3) 541 (2005) (להלן: "אסם") אין לכך משמעות בהכרעה בשאלה האם מדובר בתאונת דרכים או לא, שכן אף אם מדובר בתאונה שאירעה אגב פריקה וטעינה יש לבחון האם מתקיים בנסיבות אלה שימוש אחר ברכב.

האם נפגע התובע במהלך ירידה מהמשאית

השימוש האחר ברכב, שלהתקיימותו טוען התובע, הוא כי בעת הפגיעה ירד מהמשאית. לפיכך יש לבחון האם אכן ירידתו של התובע מהמשאית הייתה בגדר שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה (ר' רע"א 8546/96 פדידה נ' סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נא (3) 825, 827 (1997), רע"א 8601/95 עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ (3) 532, 557 (1996)).